<h1>שערי דורא — ליקוטים</h1>
<h2>דף יב.</h2>
כתב ראב"ן [סימן ד'] נשאלתי על יורה של בשר היתר שנתבשל בה חתיכת איסור ולא היה בהיתר ס' לבטל האיסור ונאסר כל מה שביורה ולקחו מן המרק שביורה ושמוה בקדירה שהיה בה מאכל, אם המרק אוסר הקדירה כיון שאין בה ס' נגד המרק הנאסר או לא, כלומר שהיו מסופקים אם צריך ס' מכל התערובות או א"צ ס' רק מן האיסור המעורב בו כי אין הכל אסור, ונ"ל שאין המרק הנאסר אוסר אלא לפי חשבון שיש מדומע מן האיסור שאם היה ביורה ראשונה שיעור מ' או נ' שנדמע בו ואחד מארבעים או מנ' שבמרק שנפל הוי איסור אם יש בקדירה ס' של היתר כנגד אחד ממ' או מנ' של איסורא המרק שנפל בה מותר, דתנינא בפ"ק (דתרומ') [דתמורה י"ב ע"א] אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון, שאם נפלה סאה של תרומה לתשעים סאין של חולין ונדמעו, וחזרה סאה מן המדומע ונפלה לתוך פ' סאין של חולין לא נחשב כל הסאה שנפלה איסור אלא לפי חשבון התרומה שנדמע בה תחילה והוא א' מצ' שבסאה שנפל הוי תרומה והשאר והשמונים סאין של חולין מבטלין אותו דימוע שאין בה תרומה אלא מפ' שבה, גבי מרק נמי אין אוסר הקדרה אלא לפי חשבון איסור שבמרק שנפל, ואם רבה היתר שבקדירה עליו מבטלו, וזהו לרבנן דאמרי מין במינו בס', אבל לר' יודא אם יש בבשר ובקיפה ס' במרק מבטלים אותו, ומותר המרק שבקדרה סלקוהו כמי שאינו, אבל אם אין ס' אלא עם המרק שבשנייה ה"ל מין במינו ולא בטיל ומשנה זו סתמא (דרבי) [דרבנן] הוא ועיקר כדאמרינן (בתרומה) [בתמורה] בגמרא עכ"ל. ורבי אפרים כתב דוקא גבי טיפת חלב אמרינן חתיכה עצמה נ"נ ולא בשאר איסורין, ואין ראייה לפירוש ר' אפרים מהא דאמרינן אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ולא אמרינן שיעשה הכל תרומה, דיש לחלק בין דבר יבש לדבר הנאסר על ידי בליעה. תוספות פרק ג"ה בדיבור כשקדם וסילק את האיסור.
